תהילים קמ"ה
תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. |
---|
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. |
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים. (מזמור 144 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). הוא הראשון בין ששת המזמורים המהללים את ה' וחותמים את ספר תהילים.
מזמור זה, הוא עיקרו של קטע תפילה 'אשרי יושבי ביתך', שנאמר כל יום כחלק מתפילת שחרית ומנחה.
המזמור בנוי מאקרוסטיקון, כאשר המחבר מדלג על האות נ. המזמור בן 21 פסוקים. הוא היחיד מבין מזמורי תהילים הפותח במילה "תְּהִלָּה". מזמורים רבים מכונים "תְּהִלָּה" אך מילה זאת מופיעה באמצע מזמורים.
את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים: בחלקו הראשון מפסוק א' - ז', מהלל המחבר את ה' ואליו מצטרפים דורות רבים. חלקו השני מפסוק ח' עד י"ד מתאר המשורר את שלטונו של ה' בגבורה והדר ונוהג בחסד וברחמים. חלקו השלישי של המזמור מפסוק ט"ו עד כ"א, בני האדם פונים לה' והוא נענה להם.[1]
לדעת פייבל מלצר המזמור נחלק לשני חלקים כאשר חלקו הראשון עמוס בדברי שבח לה' והוא משופע בפעלים בזמן עתיד ואילו חלקו השני המתחיל מפסוק י"ג, עיקרו שבח לה' ורב הפעלים המופיעים במזמור שייכים לצורת הבינוני.[2]
עוד חילוק, רואה במזמור שלושה חלקים שבכל אחד קבוצה אחרת מהללת את ה'. בחלקו הראשון מפסוק א' - ג' מהלל בן אדם יחיד את ה'. בחלק השני מפסוק ד' - ט', מצטרף ליחיד גם דורות עם ישראל. בחלק השלישי מפסוק י' - כב', משבחים את ה' כל יצורי הבריאה וגם קבוצה המזוהה כחסידים.[3]
כאמור, המזמור הוא אקרוסטיכון על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. בתלמוד הבבלי[4] מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: ”מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"”[5] (הביטוי "שונאי ישראל" כאן מכוון דווקא לישראל, ומדובר בלשון סגי נהור).
בתרגום השבעים מופיע פסוק באות נ', ונוסחו (בתרגום מיוונית): "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שאולי נשמט מוקדם יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "ה'", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא, וכך כותב גם אלכסנדר רופא.[6]
בדברי גד החוזה מופיע השלמה אחרת לאקרוסטיכון "נפלו כל אויבך ה' וכל גבורתם בלעו".[7]
מזמור קמ"ה הוא המזמור היחידי הפותח במילה "תְּהִלָּה" ומופנה לדוד. במזמור המקביל במגילות קומראן הנוסח הפותח הוא "תְּהִלָּה לה'" ועניין זה מאשר את מקוריותו וקדימותו של הנוסח המקראי. הפנייה אל ה': "אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ" היא כאל אחד האדם והמשורר מבטיח כי ירומם את שמו.[8]
בעל המזמור מזמין את העולם להצטרף לדברי ההלל לה' אשר הוא נצחי. מהמזמור עולים שני רעיונות מרכזיים: רעיון הכוללות, הבא לידי ביטוי בחזרה על המילה "כֹל" ומבנה השיר בצורת אקרוסטיכון שכן מבנה אלפביתי זה מסייע בידי המתפלל לזכור את דברי השבח לה'. הרעיון השני הבא לידי ביטוי במזמור הוא רעיון נצחיות מלכות ה'. רעיון זה מופיע בתחילתו של המזמור ובמרכזו.[9]
מזמור קמ"ה הוא עיקרו של קטע התפילה אשרי יושבי ביתך, הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, ובהרבה קהילות גם בפתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה, בתוספת פסוק אחד מתהילים פ"ד ופסוק מתהילים קמ"ד לפניו ופסוק מתהילים קט"ו אחריו.
לפי הגמרא, ”אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלוש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א'), והגמרא מנסה להבין למה מזמור זה כ"כ חשוב. למסקנה הגמרא מבינה שזה בגלל שני גורמים: א. האקרוסטיכון האלפביתי. ב. הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" החשוב. בעקבות הגמרא פסק השולחן ערוך את חשיבותו של הפסוק: ”צריך לכוין בפסוק פותח את ידך, ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת.” (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"א, סעיף ז')
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|